חזרה למאמרים של זהות ושונות בחברה הישראלית
חזרה לאתר הראשי

---

ברי, ו.ג. (2004). "מכור היתוך לרב תרבותיות: השלכות למערכת ההשכלה הגבוהה ולהכשרת עובדי רווחה וחינוך", בתוך א. לשם וד. רואר-סטריאר (עורכים), שונות תרבותית כאתגר לשרותי אנוש (עמ' 125-113). ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית

---

מכור היתוך לרב תרבותיות / ברי , עמ' 113-125 - (פריט 6 בסיליבוס)

מבוא

כל החברות המודרניות הן רב תרבותיות. מבחינה היסטורית חברות רבות היו אחידות מבחינה תרבותית. מצב זה תרם להתפתחות ההשקפה לפיה חברות צריכות להיות אחידות, והיא העומדת בבסיס קיומן של תפיסות מדיניות הדוגלות בימינו בהטמעה או ב"כור היתוך". אולם, אף לא באחת מאותן החברות שיישמו תפיסה זו הושגה הטמעה (כור היתוך).

שני מודלים של חברה המורכבת מכמה קבוצות תרבותיות:

מודל 1 - כור היתוך, החברה מורכבת מיחידה דומיננטית או זרם מרכזי אשר בשוליה נמצאות קבוצות המיעוט השונות. ההנחה היא שקב' אלה צריכות להיטמע בזרם המרכזי באופן שכזה עד שתעלמנה. המודל מזכיר "יעוד מוצהר" במסורת האמריקאית

מודל 2 - חברה המורכבת מפסיפס של קב' אתנו-תרבותיות, המשמרות תחושה של זהותן התרבותית ומשתתפות במערך חברתי המתאפיין בנורמות משותפות בחלקן לגבי החיים בצוותא, ובאותו זמן נותן לגיטימציה למוסדות המשרתים אינטרסים קבוצתיים, תרבותיים שונים.

מחקר בחברות רב תרבותיות

כיוון מחקרי אחד

חקר האקולטוריזציה – מקורו באנתרופולוגיה התרבותית, ומתייחס לשינוי התרבותי.

אקולטוריזציה פסיכולוגית – השינוי שעוברים יחידים עקב היותם חברים בקבוצות תרבותיות העוברות אקולטורציה ברמה הקבוצתית. מושגים אלה יעזרו לנו להבין את סוגי היחסים הבין-תרבותיים על פני רצף שקוטבו השלילי הוא יחסים מעוררי קונפליקט ולחץ עבור קבוצות ויחידים הנמצאים במגע, וקוטבו החיובי הוא יחסים המתאפיינים בהסתגלות והתאמה הדדיות

כיוון מחקרי שני

חקר יחסים אתניים – הרקע הוא פסיכולוגיה חברתית, סוציולוגיה ומדעי המדינה.

אידיאולוגיה רב תרבותית – (הוצג כמושג מקביל ל"עמדות כלפי אקולטורציה"). המושג מתייחס לתפיסה הכללית היכולה לאפיין יחידים החיים בחברה רב תרבותית. עבור חלקם הגיוון הרב תרבותי מוסיף טעם לחיים אולם עבור אחרים הוא מטרד מרכזי ביום יום.

טיפוסי יחסים בין תרבותיים

הנושאים המרכזיים שנחקרו היו:

שימור תרבותי – המידה שאנשים מעריכים את זהותם והליכותיהם התרבותיות ומבקשים לשמר אותן.

מגע שיתוף – המידה שאנשים מעריכים את האחרים שמחוץ לקבוצתם ומבקשים מגע עימם, ומידת עניינם להשתתף בחיים היום יום של כלל החברה.

אם לוקחים את שני הנושאים האלה ומתרגמים אותם לסוגיות מרכזיות מקבלים:

סוגיה 1: האם שמירה על זהות ומאפיינים של האדם נחשבת כבעלת ערך? (כן/לא)

סוגיה 2 היא: האם קיום מע' יחסים עם כלל החברה נחשב כבעל ערך? (כן/לא).

כשמצליבים ביניהן, נוצרות 4 אסטרטגיות של קיום יחסים בין תרבותיים, מנק' המבט של הקבוצות הלא דומיננטיות (לעיין בתרשים 3 עמ' 117 במאמר):

היטמעות (אסימילציה) – מנק' מבט של קבוצות שאינן דומיננטיות, כאשר יחידים אינם מבקשים לשמר את זהותם התרבותית והם מעוניינים באינטראקציה יום יומית עם תרבויות אחרות.

היבדלות (ספרציה) – כשחשוב ליחידים לשמור על תרבותם המקורית ובה בעת מבקשים להימנע מאינטראקציה עם אחרים.

השתלבות (אינטגרציה) – ישנו עניין הן בקיום התרבות המקורית והן באינטראקציות יום יומיות עם קבוצות אחרות.

שוליות (דחיקה לשוליים) – אפשרות מצומצמת ועניין מועט בשימור תרבותי וביחסים עם אחרים

הצגה זו של 4 האסטר' מתבססת על ההנחה שקב' או יחידים רשאים לבחור באופן חופשי כיצד ברצונם לקיים את תהליך האקולטוריזציה. חופשיות בתהליך תתרחש רק אם החברה הדומיננטית פתוחה ומעודדת שילוב בגישתה לגיוון חברתי. כך שנדרשת הסתגלות או התאמה הדדית, על מנת להשיג השתלבות.

השתלבות והיבדלות הן קולקטיביות יותר (חברים נוספים בקב' האתנו תרבותית מבקשים אף הם לשמר את מורשתם). אסטרטגיית ההיטמעות היא אינדיוידואליסטית יותר.

עד כה הדיון היה מנק' מבט של קבוצות אתנו תרבותיות שאינן דומיננטיות. אולם בתהליך האקולטורציה שתי הקבוצות הבאות במגע אמרות לעבור אקולטורציה. לפיכך נדרש מימד שלישי: מקומה של הקבוצה הדומיננטית בהשפעה על האופן שבו עשויה להתרחש אקולטורציה הדדית (הכוונה היא לתפקיד הקבוצה השלטת בהשפעה על היחסים הבין-תרבותיים). הוספת המימד יוצרת מערך של 8 אפשרויות. למשל: כאשר הקבוצה העוברת אקולטורציה היא זו המעוניינת בהיטמעות, האסטרטגיה מכונה "כור היתוך", ואילו כאשר הדרישה להטעמה באה מצד הקבוצה הדומיננטית, היא מכונה "סיר לחץ".

רמות של יחסים בין תרבותיים:

סוגיה נוספת היא השאלה באיזו רמה מתקיימות התפיסות השונות (ראו תרשים 4 עמ' 119 במאמר). ברמות אלה ניתן לבדוק את כלל החברה, הקבוצה הדומיננטית, ומנגד את הקבוצות האתנו תרבותיות (הקבוצות הלא דומיננטיות).

ניקח לדוגמה את הרמה המוסדית. כשהחברה הדומיננטית נוטה להעדיף תוכניות ודרישות אחידות במוסדות חשובים כגון מוסדות חינוך, בריאות וכו', הדחיפה לכיוון אחידות דומה לגישת ההטמעה, והיעדים של קיום גיוון והגינות מתיישבים עם אסטרטגיית ההשתלבות.